<h1>או"ז הלכ' מקוואות סימן של"ז</h1>
<h2>דף עח.</h2>
ושיעור ארבעים סאה כדתניא ע"פ ורחץ את בשרו במים במי מקוה את כל בשרו במים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושיערו חכמים מקוה מ' סאה. והטובל צריך שיטבול כולו כאחד למעוטי שלא ירחץ אבר אבר ורחץ את בשרו כולו כאחד. והטובל אל יטבול לחצאין כדתניא בתוספתא בפ' גממיות הקופץ למקוה הרי זה מגונה והטובל במקוה פעמיים ה"ז מגונה פי' לחצאין לא עלתה לו טבילה אלא אגב דתנא רישא מגונה תני הא נמי מגונה. האומר לחבירו כבוש ידך עלי ה"ז מגונה ר' יהודה אומר כבוש ידך עליו עד שתצא נפשו. וכתב בה"ג כי לא נפישי מייא למרמי בהו איתתא קומתא כולה מגנדרא כי ביניתא ושפיר דמי פי' בפישוט ידים ורגלים ופי' ר"ת לאפוקי מדרב יוסף דאמר [יומא ע"ח, ע"א] מיכן רמז לנדה שתשב עד צוארה במים. ויש לומר שיש לפני' עוגל של מ' סאה אלא שאין עמוקין ולא דמי לחרדלית שאין מ' סאה במקום אחד.
